לוגו תובנות

תקשורת כדורית

אתה נמצא פה: councilway – תובנות >> תקשורת כדורית



דמיינו כדור שלו מרכז אחד וכל הנקודות היושבות על הכדור יש להם חלק במינוף שלו והיכולת לקפוץ הכי גבוה שאפשר…דרך התקשורת הכדורית מאפשרת ליצור מציאות בה כל נקודה מגיעה למיצוי הפוטנציאל שלה והרחבת היכולות וכתוצאה מכך גם כוחה של הקבוצה למנף את עצמה ולקפוץ הכי גבוה שאפשר מתעצם.

עקרונות המודל של תקשורת כדורית מבוססים על מספר תיאוריות:

  1. אינטליגנציה קבוצתית

תיאוריה שפותחה על ידי ה"מרכז לאינטליגנציה קבוצתית" של פרופסור מלון בעקבות מחקרים שערך באוניברסיטת MIT לגבי כוחה של התובנות בקבוצה והשפעת תובנות אלו על תוצאות הקבוצה. התיאוריה שפיתח פרופסור מלון מדברת על כך שלקבוצות יש אינטליגנציה ואת התוצאות שלה ניתן לנתח כפי שמנתחים אינטליגנציה אנושית של אדם יחיד. אחד הגילויים של תאוריה זו היא העובדה שהאייקיו הקבוצתי אינו ממוצע של האייקיו של חברי הקבוצה או מושפע מאיקיו של האדם הכי מבריק ואו דומיננטי בקבוצה אלא התבונה הקולקטיבית. תבונה זו נקבעת על פי חוקים אחרים והכרה ושימוש במידע זה תביא לאפשרות לשיפור ומיצוי יכולות תוצאות וביצועי קבוצה, כפי שנעשה על ידי שיטות חינוך וניהול לביצועי היחיד.

המחקר שנערך על ידי פרופסור מלון ושותפיו בשיתוף עם MIT, קרנגי מלון ויוניון קולג' חושפף לרשונה את המשתנים המשפיעים על התבונה הקבוצתית והם:

  • הקשבה בתוך הקבוצה- פיתוח אמפטיה, "רגישות חברתית" הקבוצות שזכו להצלחה הרבה והעקבית ביותר בכל סוגי המשימות היו אלה שחבריהן הקשיבו זה לזה מבלי לקטוע אנשים במהלך דבריהם וגילו רגישות להבעות הפנים ושפת הגוף של החברים בקבוצה. הרגישות החברתית השפיעה על ביצועיי הקבוצה יותר מהרכב החברים בה.
  • זמן התבטאות שיויוני- ככל שהייתה חלוקה שיווניות כמעט מתמטית של תורות דיבור וזמן התבטאות של חברי הקבוצה, ושהקבוצות כללו סבבי דיבור רבים יותר בחלוקה שווה, התגלה מתאם גבוה בין אלמנט זה לתוצאות טובות יותר של הקבוצה.
  • שיעור הנשים בקבוצה- ככל שמספר הנשים בקבוצה גדל מתאם האנטלגנציה הקבוצתית עלה, ממצא זה קשור לנטייה הטבעית של נשים ל"רגישות חברתית" גבוהה יותר, נשים מתאפיינות ביותר רגישות ואמפתיה, ולרוב לא נוטות להשתלט על דיונים. נשים גם נוטות יותר מגברים להודות שהן לא מבינות בנושא כלשהו ולבקש הסברים, וכך מעודדות שיתוף של מידע. גברים מסתירים את חוסר הידע שלהם, וזה פוגע בביצועי הקבוצה אומרת וולי מעורכות המחקר.

 

2.   חקר מוקיר

תאוריה שפותחה על ידי דויד קופריידר בארה"ב, שמטרתה הובלת תהליכי צמיחה ושינוי בארגונים, כאשר כוחה נשען על שילוב של שתי פעולות:

  1. חקירה = בחינה ובדיקה, עיון מעמיק בדבר בכדי לגלות את הגלום בו.
  2. הוקרה = (מן יקר, הוקיר) א. מתן כבוד ויקר. הערכה, הכרה בערכם של אחרים. ב. התייקרות, העלאת הערך.

הלמידה בחקר מוקיר הארגון ואנשיו לומדים וחוקרים את הכוחות והחוזקות שלהם כפרטים וכארגון. למידה זו מאפשרת לגלות את המיטב שקיים כיום בארגון ואת תשוקות חברי הארגון לגבי עתידו. מתוך חשיפת כוחות ותשוקות אלה, יכול הארגון לצור לעצמו דימוי עתידי חיובי. גילוי המיטב ויצירת הדימויים החיוביים יוצרים בארגון אנרגיות גבוהות לפעולה ומובילים את הארגון להגשמת חלומותיו. דך העבודה בדיאלוג של המודל מאפשרת חקירה וגילוי של סיפורי ההצלחה האישיים והארגוניים ודרך כך אפשרות של שינו וטרנספורמציה במערכות היחסים בתוך הארגון ואל הארגון.

שלבי המודל הם:

  • שלב הגילוי – מנהלים ועובדים מראיינים זה את זה במטרה לאתר את כוחות וחוזקות הארגון ואנשיו. החקירה מתמקדת באותם רגעים בהם אנשים הרגישו שהם בשיא תפקודם ומחוייבותם לארגון. מתוך ניתוח הנתונים חושפת הקבוצה את המאפיינים והמרכיבים של הארגון במיטבו. אלו מנופי הצמיחה של הארגון.
  • שלב החלימה – עבור המרכיבים שנחשפו בשלב הגילוי, חולמים וחוזים המשתתפים אפשרויות חדשות ומפתחים דימויים עתידיים חיוביים עבור הארגון.
  • שלב העיצוב  – המשתתפים בונים תוכניות פעולה ומעצבים את הארגון כך שהחלומות יתממשו.
  • שלב היישום – המשתתפים מתחייבים התחייבות אישית לתהליך ויוצרים רשימת פעולות מיידיות אישיות במטרה להפוך את החלום והחזון למציאות.

3.   דרך מעגל הקשבה

ישום התאוריות שהוזכרו מעלה מיושם דרך עבודת מעגל הקשבה. מעגל הקשבה מבוסס על תהליך היזכרות בדרך תקשורת של הקשבה ודיבור מהלב המתבססת על תרבויות שבטיות בה היו מתכנסים ומעבירים את חפץ הדיבור. דרך תקשורת זו מאפשרת קבלה ללא שיפוטיות ופיתוח ההקשבה והדיבור מהלב ועורכת התבוננות עצמית על הסיפורים המנהלים את חיינו.

במעגלי הקשבה

א. ישנם דפוסים ברורים, setting של כללים קבוצתיים, מעין חוזה איך מנהלים תקשורת: במה שווה לכל המשתתפים כשלכל אחד זכות דיבור ואין צורך להתמודד על זכות הדיבור, ותקשורת שאיננה היררכית. אין נכון לא נכון או בסדר לא בסדר. מייצר הזדמנות לצאת מה-"שריון" המגן אשר מונע ממני להקשיב ולראות את האחרים.

ב. "מה הסיפור שלך". מוטיב מרכזי הוא סיפור סיפורים. טכניקה אשר חושפת את נקודת המבט של האחר על המציאות ממקום בלתי שיפוטי. מאפשר לשומעים לקבל את השונות. את הצורך להגיב ממקום של פחד flight  או fight.

ג.  הקשבה ודיבור מהלב.

ד.  מושג ה-'יישות שלישית'. זו האנשה של מערכת היחסים, המייצגת את הגורם האובייקטיבי והמשותף/המקשר של שני הצדדים בדיאלוג. כלי עזר לצאת מהאגו, המאפשר השלכה, שיקוף, הדהוד ובקרה. מעצם הגדרתה היישות השלישית מאפשרת התבוננות ממרחק על "האני", עם פחות טעינות. מתוך הרצון המשותף לשמר את היישות השלישית נלמדים הגורמים החוסמים/מעכבים את קיומה (ללא שיפוט, האשמה וביקורת). זהו מרחב שהוא תולדה של שני צדדים (נקי מההכתבות של הצרכים והאגו)

ה. יצירת אינטימיות שאינה מאיימת בכך שהאדם יכול לבחור מה לספר.

ו.   המעגל הוא מציאות "חדשה" בה האדם מתנסה, מחליף תפקידים יחסית למציאות האמיתית ומציג פנים נוספים, בלי חשש לביקורת ושיפוטיות.

ז.  מעגל clearing

ח.   הקשבה לקולות הפנימיים - לכל אדם יש מספר קולות פנימיים (תקשורת פנימית). היכולת להקשיב לקולות אלו מאפשר לאדם לנהל את התקשורת שלו כלפי חוץ (תקשורת חיצונית). לבחור את הקול האפקטיבי שישיג לו את התקשורת והתוצאה הרצויות. להכיר בקול שלו הדומה לקולות של האחרים – דמיון זה מאפשר הבנה לאחר, אמפתיה, חמלה, גמישות לראיית המציאות שלו.

motilium to buybuy domperidone in canadamotilium ordermotilium sale
The company recently conducted such a study of 900 students over four weeks to gauge the effectiveness of videos write my essays from silveressay.com in a content program it was developing